הבלוג שלי

תחגגו.
תחגגו את החיים.
לא כל כך משנה מה סיבת החגיגה. מה אכפת לכם פשוט לחגוג?
יש לנו כל כך הרבה קשיים, תסכולים, כעסים, עצב.

(כן, לכולנו. הייתם מאמינים?)

אז כדאי לכם – כדאי לכם לחגוג את החיים!!

סיבה לחגיגה
ושוב – 25 בדצמבר. אומר לכם משהו התאריך הזה?
בעולם היהודי, ליום הזה אין משמעות.
לקחתי את ילדיי הבוקר לביה"ס – יום כמנהגו נוהג. רק ילדיי, שגדלים בבית שהדת בו היא משהו נזיל, הגיעו לבושים כמו סנטה קלאוס, עם קופסאות שוקולדים בידיהם. זה עדיין מפתיע אותי שהם היחידים בביה"ס שמגיעים כל שנה מחופשים ביום הזה. אני מניחה שאת הילדים בביה"ס (ואת המבוגרים אפילו יותר), זה מפתיע שהם מגיעים מחופשים ולא בפורים…. ולסנטה קלאוס… (שומו שמיים, טוב שסבתא לא רואה…)
אין לי שום כוונה לזלזל בדת. לא בזו ולא באחרת. היום הזה רק ממחיש לי כמה אנו נאחזים בדברים שגדלנו עליהם, וממשיכים להאמין בהם לאורך כל חיינו במידה זו או אחרת. חשבתי לי איזו תגובה היו מקבלים נוצרים או מוסלמים אם היו בוחרים להתחפש כמו היהודים בפורים. פשוט כי זה נורא כיף, וזה חג מאוד שמח.
הילדה שלי ביקשה ממני לא מזמן לנחש איזה חג היא הכי אוהבת. אחרי שההימור הבטוח שלי (פורים) כשל, המשכתי לנסות את חנוכה, פסח, ואפילו את יום המשפחה. אבל שום חג שהעליתי בדעתי (ועל שפתיי) לא היה החג הנכון.
"אז איזה חג עוד נשאר"? שאלתי. "כריסמס".
הכי היא אוהבת את כריסמס (אפילו לא עלה בדעתי לחשוב עליו כאופציה…).
ולמה לא בעצם? מתנות, אורות, עצים מקושטים, תחפושות – חג פשוט מקסים. בטח מבחינת הילדים. ובעיקר כשיש להם את האופציה לחשוב פתוח.
אז תכף תגידו לי שזה יבלבל אותם מתישהו, ענין הזהות הדתית הנזילה. יכול להיות שאתם צודקים, אבל…
1. מבחינתם, זו פשוט חגיגה. ואם מדברים פתוח בבית על אמונה ועל סובלנות, כל אחד (גם אם הוא ילד רך בשנים) יכול לבחור לו את הדרך הנכונה עבורו.
2. ואם נחשוב על זה היטב – אולי בכל זאת מיליארד סינים ומאה ועשרים מיליון יפנים לא טועים…?
כבר הזכרתי את הסובלנות הדתית של יפן. בכלל, דוקא הדתות המזרחיות (כן, אלה עם "עבודת האלילים" וריבוי האלים) הרבה יותר סובלניות מאשר הדתות המונותואיסטיות.
ואני אוהבת את הסובלנות הזו.
כל כך הרבה מלחמות, חיכוכים ויכוחים ומריבות היו בהיסטוריה (וכנראה שזה עוד לא הסוף) על דת, על צדקת הדת ועל פרשנות הדת.
מתי נבין שדת זה משהו בלב פנימה, ושלכל אחד יש מקום בעולם שלנו?
שמותר לאחרים להאמין בדברים שונים (לגמרי) מאתנו, ושזה לא צריך לאיים על מה שאנחנו מאמינים בו?
מתי נבין שאנחנו לא חייבים להיות צודקים?
איכשהו, נראה לי שכבר כתבתי על זה לא פעם, אולי אפילו לא מזמן. זה כנראה בוער בעצמותיי …

החג של החגים
בשבת הקרובה יש לכם הזדמנות לחגוג.
"החג של החגים" הוא פסטיבל הנערך מדי שנה בחיפה במהלך חודש דצמבר. הפסטיבל מבטא את אופייה של חיפה כעיר בעלת אוכלוסיה מעורבת, שבה חיים במשותף בני כל הדתות, וחותר לקדם דו-קיום וסובלנות ביניהם.
שם הפסטיבל, "החג של החגים", מבטא את כוונתו לציין את החגים הדתיים החלים בחודש דצמבר (חג חנוכה היהודי, חג המולד הנוצרי והחגים המוסלמיים – הרמאדן, עיד-אל-פיטר או חג הקורבן. אלה חלים במועדים משתנים על פני השנה האזרחית, כיוון שהם נקבעים עפ"י לוח השנה המוסלמי, ולעיתים נחגגים גם בחודש דצמבר).
פעילויות הפסטיבל נערכות בסופי שבוע לאורך כל חודש דצמבר. מרביתן נערכות בשכונת ואדי ניסנס ובמושבה הגרמנית. בימי הפסטיבל המוזיאונים בעיר פתוחים חינם לכל המבקרים ובנוסף פעילויות כגון מופעי רחוב, תהלוכות, הצגות, שווקים ופעילויות מיוחדות לילדים.
אז רוצו מהר לחגוג. זה הרי החג של כולנו.
וגם, זו הזדמנות מצוינת לכולנו להכיר עוד קצת את התרבויות השכנות שלנו, כדי שנוכל להבין, כדי שנוכל להיות שכנים טובים יותר. סובלניים יותר.

יום טיול ברוח הסובלנות היפנית
מי שלא יספיק להגיע בשבת הקרובה לחיפה וסובלנות דתית מעניינת אותו יכול להצטרף לימי טיול ייחודיים ברוח יפנית וברוח הסובלנות הדתית היפנית.
בטיול הקרוב, הטיול הפותח את שנת 2015 בחודש ינואר, נראה איך סובלנות דתית מתקיימת עד היום בתרבות היפנית, ואיך אנחנו יכולים לאמץ אותה בחיינו?
נסתכל על השינטו והבודהיזם, ובעיקר על הנצרות – איך ייתכן שבמדינה שבה כה מעט נוצרים, חוגגים את הכריסמס והשנה האזרחית החדשה? ומדוע היו לנצרות השפעות מרחיקות לכת במדינה שינטואיסטית ובודהיסטית כמו יפן?

בואו לחגוג איתי את פתיחת השנה הארחית 2015 בטיול ייחודי שמביא את יפן עד אליכם, קרוב לבית.
לפרטים נוספים והזמנת טיול פשוט לחצו כאן.
חג שמח ושנה מאושרת
עדי