Looking for Something?
עיון בקטגוריה

הבלוג שלי

לבד אבל ביחד או: עשר סיבות לטייל ביפן עם קבוצת נשים (ולא עם בעלך….)

מחברת

לטייל ביפן.

כבר חשבת על זה, פינטזת על זה, אמרת לעצמך שזה עולה יותר מדי כסף, ענית לעצמך שאז מה, דיברת על זה עם חברות, אולי גם עם בן הזוג, ובינתיים את מחכה להזדמנות, או לכסף, או לכך שבן הזוג שלך יגיד: "יאללה, נוסעים". ובכן, אם את מזדהה עם מה שכתוב פה, עצרי רגע. לא בטוח שכדאי לך. כלומר, בטוח שכדאי לך יפן – אבל לא עם בן הזוג… אלא עם קבוצה נשית. כן, כן.

סיבות טובות לטייל ביפן

Continue reading “לבד אבל ביחד או: עשר סיבות לטייל ביפן עם קבוצת נשים (ולא עם בעלך….)” »

לחגוג את כל מה שיש

מחברת

תחגגו.
תחגגו את החיים.
לא כל כך משנה מה סיבת החגיגה. מה אכפת לכם פשוט לחגוג?
יש לנו כל כך הרבה קשיים, תסכולים, כעסים, עצב.

(כן, לכולנו. הייתם מאמינים?)

אז כדאי לכם – כדאי לכם לחגוג את החיים!!

סיבה לחגיגה
ושוב – 25 בדצמבר. אומר לכם משהו התאריך הזה?
בעולם היהודי, ליום הזה אין משמעות.
לקחתי את ילדיי הבוקר לביה"ס – יום כמנהגו נוהג. רק ילדיי, שגדלים בבית שהדת בו היא משהו נזיל, הגיעו לבושים כמו סנטה קלאוס, עם קופסאות שוקולדים בידיהם. זה עדיין מפתיע אותי שהם היחידים בביה"ס שמגיעים כל שנה מחופשים ביום הזה. אני מניחה שאת הילדים בביה"ס (ואת המבוגרים אפילו יותר), זה מפתיע שהם מגיעים מחופשים ולא בפורים…. ולסנטה קלאוס… (שומו שמיים, טוב שסבתא לא רואה…)
אין לי שום כוונה לזלזל בדת. לא בזו ולא באחרת. היום הזה רק ממחיש לי כמה אנו נאחזים בדברים שגדלנו עליהם, וממשיכים להאמין בהם לאורך כל חיינו במידה זו או אחרת. חשבתי לי איזו תגובה היו מקבלים נוצרים או מוסלמים אם היו בוחרים להתחפש כמו היהודים בפורים. פשוט כי זה נורא כיף, וזה חג מאוד שמח.
הילדה שלי ביקשה ממני לא מזמן לנחש איזה חג היא הכי אוהבת. אחרי שההימור הבטוח שלי (פורים) כשל, המשכתי לנסות את חנוכה, פסח, ואפילו את יום המשפחה. אבל שום חג שהעליתי בדעתי (ועל שפתיי) לא היה החג הנכון.
"אז איזה חג עוד נשאר"? שאלתי. "כריסמס".
הכי היא אוהבת את כריסמס (אפילו לא עלה בדעתי לחשוב עליו כאופציה…).
ולמה לא בעצם? מתנות, אורות, עצים מקושטים, תחפושות – חג פשוט מקסים. בטח מבחינת הילדים. ובעיקר כשיש להם את האופציה לחשוב פתוח.
אז תכף תגידו לי שזה יבלבל אותם מתישהו, ענין הזהות הדתית הנזילה. יכול להיות שאתם צודקים, אבל…
1. מבחינתם, זו פשוט חגיגה. ואם מדברים פתוח בבית על אמונה ועל סובלנות, כל אחד (גם אם הוא ילד רך בשנים) יכול לבחור לו את הדרך הנכונה עבורו.
2. ואם נחשוב על זה היטב – אולי בכל זאת מיליארד סינים ומאה ועשרים מיליון יפנים לא טועים…?
כבר הזכרתי את הסובלנות הדתית של יפן. בכלל, דוקא הדתות המזרחיות (כן, אלה עם "עבודת האלילים" וריבוי האלים) הרבה יותר סובלניות מאשר הדתות המונותואיסטיות.
ואני אוהבת את הסובלנות הזו.
כל כך הרבה מלחמות, חיכוכים ויכוחים ומריבות היו בהיסטוריה (וכנראה שזה עוד לא הסוף) על דת, על צדקת הדת ועל פרשנות הדת.
מתי נבין שדת זה משהו בלב פנימה, ושלכל אחד יש מקום בעולם שלנו?
שמותר לאחרים להאמין בדברים שונים (לגמרי) מאתנו, ושזה לא צריך לאיים על מה שאנחנו מאמינים בו?
מתי נבין שאנחנו לא חייבים להיות צודקים?
איכשהו, נראה לי שכבר כתבתי על זה לא פעם, אולי אפילו לא מזמן. זה כנראה בוער בעצמותיי …

 

החג של החגים
בשבת הקרובה יש לכם הזדמנות לחגוג.
"החג של החגים" הוא פסטיבל הנערך מדי שנה בחיפה במהלך חודש דצמבר. הפסטיבל מבטא את אופייה של חיפה כעיר בעלת אוכלוסיה מעורבת, שבה חיים במשותף בני כל הדתות, וחותר לקדם דו-קיום וסובלנות ביניהם.
שם הפסטיבל, "החג של החגים", מבטא את כוונתו לציין את החגים הדתיים החלים בחודש דצמבר (חג חנוכה היהודי, חג המולד הנוצרי והחגים המוסלמיים – הרמאדן, עיד-אל-פיטר או חג הקורבן. אלה חלים במועדים משתנים על פני השנה האזרחית, כיוון שהם נקבעים עפ"י לוח השנה המוסלמי, ולעיתים נחגגים גם בחודש דצמבר).
פעילויות הפסטיבל נערכות בסופי שבוע לאורך כל חודש דצמבר. מרביתן נערכות בשכונת ואדי ניסנס ובמושבה הגרמנית. בימי הפסטיבל המוזיאונים בעיר פתוחים חינם לכל המבקרים ובנוסף פעילויות כגון מופעי רחוב, תהלוכות, הצגות, שווקים ופעילויות מיוחדות לילדים.
אז רוצו מהר לחגוג. זה הרי החג של כולנו.
וגם, זו הזדמנות מצוינת לכולנו להכיר עוד קצת את התרבויות השכנות שלנו, כדי שנוכל להבין, כדי שנוכל להיות שכנים טובים יותר. סובלניים יותר.

יום טיול ברוח הסובלנות היפנית
מי שלא יספיק להגיע בשבת הקרובה לחיפה וסובלנות דתית מעניינת אותו יכול להצטרף לימי טיול ייחודיים ברוח יפנית וברוח הסובלנות הדתית היפנית.
בטיול הקרוב, הטיול הפותח את שנת 2015 בחודש ינואר, נראה איך סובלנות דתית מתקיימת עד היום בתרבות היפנית, ואיך אנחנו יכולים לאמץ אותה בחיינו?
נסתכל על השינטו והבודהיזם, ובעיקר על הנצרות – איך ייתכן שבמדינה שבה כה מעט נוצרים, חוגגים את הכריסמס והשנה האזרחית החדשה? ומדוע היו לנצרות השפעות מרחיקות לכת במדינה שינטואיסטית ובודהיסטית כמו יפן?

בואו לחגוג איתי את פתיחת השנה הארחית 2015 בטיול ייחודי שמביא את יפן עד אליכם, קרוב לבית.
לפרטים נוספים והזמנת טיול פשוט לחצו כאן.
חג שמח ושנה מאושרת
עדי

הרהורים על נשיות – מה היית עושה אם לא היית מפחדת?

מחברת

מה הכי כדאי להיות – גבר או אישה?

הבת שלי אמרה לי לא מזמן בזעזוע: "אמא, ידעת שהגברים הדתיים שמתפללים בבוקר אומרים "ברוך שלא עשני אישה", והנשים אומרות "ברוך שעשה אותי בצלמו"?

אני נוטה להסכים עם שריל סנדברג (מנהלת התפעול הראשית של פייסבוק) שכותבת בספרה "לפרוץ קדימה" על העולם שלנו שעדיין מנוהל ע"י גברים, ועל הפחדים המובילים אותנו כנשים – פחד מפני תשומת לב שלילית, פחד שישפטו אותנו והפחד המשולש החזק מכל – הפחד להיות אם/רעיה/בת גרועה.

ורק לאחרונה חברה כתבה לי שנמאס לה מההריונות, מחוסר שינה, מהמחזור, מהביוץ ומההורמונים שמשגעים אותה. שנמאס לה מהקארמה הנשית ושבגלגול הבא היא רוצה להיוולד גבר….

מזדהות?

לא פשוט להיות אישה. מן הסתם גם לא כזה פשוט להיות גבר….לכל מין הקשיים שלו והיתרונות שלו.

אם קראת פעם את "גברים ממאדים ונשים מנגה", ואולי אפילו הזדהית עם הנאמר, אז את בטח כבר יודעת שההבדל הזה, בין מה שאת רוצה, לבין מה שהוא רוצה – הוא פשוט מולד. נולדנו ככה. אנחנו לא אשמות…וגם לא הם…

 

מתי גילית את הנשיות שבך?

יש נשים שמגלות את הנשיות שלהן מרגע שהן נולדות, יש ברות מזל שמגלות זאת בגיל העשרה. ויש שמגיעות לכך רק כשהן הופכות לאמהות. אני הייתי כזו. עד אז, (וזה היה בגיל מאוחר יחסית) הייתי "עם הבנים". מאחר והפכתי לאמא בגיל מאוחר, השיחות של החברות שלי על טיטולים, הנקות, גזים וכמה כפיות הוא אוכל, פשוט לא עניינו אותי. עם הבנים היה אפשר לעשות כיף – לנגן, לשחק שש-בש, לצאת לבלות (הנשים פשוט היו עייפות מדי בשביל זה…)

עד שהפכתי לאמא.

פתאם הכל נהיה רלונטי, כל השיחות המשעממות, כל הקלישאות. פתאם גם אני דיברתי רק על הנקות ועל כמה הוא לא ישן.

האמהות שלי פתחה אותי לעולם הנשי – הבנתי המון (!) דברים על נשים שלא הבנתי קודם. הבנתי שבמקביל לחיים שאני מנהלת בתוך הבית – עם הגבר שלי, עם ילדיי, במסגרת המשפחתית, יש עולם מקביל נוסף שאני שייכת אליו בכל מאודי ומהותי – הקהילה הנשית שבה אני חיה, והקהילה הנשית בכלל.

במקרה הפרטי שלי, לא יכולתי לבקש יותר. הקהילה הנשית במצפה הילה היא מתנה שערכה לא יסולא בפז. במשברים, בשמחות, בזמן שאני צריכה עידוד, בזמן שצריך לתמוך באחרות – הנשים פה בהילה מתגייסות מיד, באהבה רבה.

זר לא יבין זאת…

 

כשאני מפסיקה לפחד

מאז הפכתי אמא עברו כבר אי-אלו שנים, והעולם הנשי אותו גיליתי אז, הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי. מחשבות על הנשיות שלי, על המקום שלי כאישה בעולם שלנו, ממשיכות להעסיק אותי. אני מגלה שלמרות שאני מחשיבה את עצמי כאישה  חזקה ועצמאית (יחסית) עדיין טבועים בי לעיתים דפוסי מחשבה מפעם – כאלה שממעיטים בערכי, ששמים אותי במקום קטן, מקום שאינו הולם את כישוריי ויכולותיי – כנראה, פשוט כי אני אישה…וכך חונכתי לחשוב.

ועכשיו, החלטתי שאני מפסיקה לפחד. ובמקום – אני פורצת לי דרך קדימה; דרך חדשה, דרך משלי, דרך עם בחירות עצמאיות, הדרך שאני מאמינה בה.            זה מה שאני עושה כשאני מפסיקה לפחד.

ואם גם את מרגישה שאת רוצה לפרוץ קדימה, אז הרשי לי לשאול אותך שאלה קטנה –  מה היית עושה אם לא היית מפחדת…?

אם יש לך תשובה, אני מעודדת אותך לצאת ולעשות את הדבר הזה.

 

ואם אתן מחפשות תשובה, או תמיכה, זקוקות לחברה (נשית, כמובן), או פשוט באות מתוך אהבה –

אני מזמינה אתכן לערב נשי מיוחד – חגיגת עשור ל'מסע נשי", ערב שכולו  בשבילכן !!

ערב שהוא נשים ונשיות – ערב לנשים, עם נשים ועל נשים. אני בטוחה שזה הולך להיות ערב מיוחד מאוד.

מצפה לראותכן

ביום חמישי, 18.12.14

בשעה 20:00

ב"אשכול פיס", רח' החי"ל 46, ברעננה.

הוראות הגעה: מצומת רעננה מרכז או מהרצליה: יש להיכנס לרח' אחוזה,  ברמזור מס' 13 לפנות לרח' הנשיאים, לחצות את הכיכר הראשונה ומיד לאחריה, במגרש החניה מצד ימין – להחנות.

הכניסה בעלות 50 ש"ח, בהרשמה מראש בלבד.

אנא צרו קשר והזמינו מקום – מספר המקומות מוגבל  

ניצה דוידוב – "שבילים וחוויות" – 0524-333817

מירה שנער – 0546-283606

ריקי כהן – "מסע נשי" – 0522-311380

מכירה מיוחדת של ספרה של מיהו על יפן וחגיה לילדים ומבוגרים תתקיים במקום. 

מתנה נפלאה לחנוכה..

www.masanashi.com

 

 

באהבה רבה, עדי ענבר- שמן

אז למה באמת כדאי לכם לשמוע על התרבות היפנית?

מחברת

אתמול בתי בת ה-8 הלכה לראשונה לשיעור ניסיון ב קראטה. ליוויתי אותה וישבתי לראות את השיעור.

פתאם ראיתי ממש ברור איך יפן נוגעת בכולנו, פה בהכי קרוב, ליד הבית. היא חדרה לתרבותנו ולהוויתנו בכלל בלי שנשים לב –
סרטי אנימציה כמו "הלב" ו"מולאן", מכוניות (סובארו, טויוטה, הונדה ועוד היד נטויה), חשמליים למיניהם של סוני, סניו, טושיבה (וגם כאן היד נטויה), סושיות בכל מקום ואפילו החלקה יפנית…

אם פעם הם רצו להידמות לנו, הרי שהיום אנו רוצות להיות חלקות שיער ומלוכסנות עיניים כמותן. יופי אקזוטי.

וכמובן כל אמנויות הלחימה שכמעט כל ילד ישראלי עובר דרכן (וגם חלק מהמבוגרים)- בין אם מדובר בטרנדים היותר חדשים כמו אייקידו וקנדו או שמות אפילו יותר קשים להיגוי כמו ג'ייג'יטסו, ובין אם באלה היותר מוכרים כמו קראטה (אין כמעט ילד בדורי שלא מכיר את "קראטה קיד", וחלק מהילדים שראו אולי אפילו הלכו להתאמן בקראטה בהשראת הסרט). כל השמות הללו הגיעו מיפן או סין, או שניהם…

שמחתי לראות את התרבות היפנית שאני מכירה כל כך הרבה שנים משתקפת דרך הסנסיי ("מורה" ביפנית) שסיפר לבתי וחבריה על ערכים כמו כבוד, שליטה עצמית וענווה – ערכים סמוראים שהתגלגלו במשך מאות שנים מיפן הרחוקה של המאה ה-16 עד  לחוג קראטה של קטנטנים מתוקים במצפה הילה.

הרבה זמן אני חושבת לעצמי שהתרבות היפנית היא באמת מופלאה, ובמובנים רבים יכולה להשלים את החלקים שאנו כישראלים קצת חסרים  לפעמים – התחשבות באחר, סבלנות, צניעות. שמחתי לראות שבתי בת ה-8 יכולה לקבל קצת מאלה דרך אימון בקראטה. ועל הדרך אולי גם תלמד להגן על עצמה מפני סכנות בדרך…

ואם אתם רוצים לשמוע איך התרבות היפנית יכולה לתרום לשיפור חייכם, אתם יותר ממוזמנים להתקשר אלי, ולשמוע על פעילויות והרצאות שאני עורכת ברוח יפן.

 

מחכה לשמוע מכם

עדי ענבר-שמן 054-4746262

 

ליצירת קשר ופרטים:



טיולים הרצאות, סיוע בתכנון טיול ליפן ועוד...

עדי שמן はじめまして

נעים מאד- עדי שמן, מורת דרך ויפנולוגית, בעלת תואר שני בלימודי יפן, סטודנטית נצחית. לפני יותר מ 20 שנה, שבוע אחרי שהשתחררתי מהצבא, מצאתי את עצמי ביפן בלי לדעת מילה אחת ביפנית. באתי לשלושה חודשים. נשארתי 4 שנים. דוברת יפנית שוטפת, חולמת ביפנית ועל יפן, ואוהבת לשתף אחרים בחלומות הללו.
חיה במצפה הילה, מרצה על יפן ומובילה טיולים בסימן יפן ברחבי הארץ.
טיול מאורגן ליפן שהוא חוויה.

מה אומרות עלינו

תודה רבה על הטיול המוצלח והמעמיק. נשארתי עם טעם של עוד..." (רבקה גינזברג, יפן 2018)

רבקה גינזברג   

, היסודיות במידע, המדוקדקת בביצוע, המפתיעה ביופיה והמעמיקה שניתנה ברוב אהבה.. (טליה חרמון, קבוצת מסע נשי ליפן, אביב 2018)

טליה חרמון   

...גם אני, שלא כל כך מתחברת לרוחניות, חוויתי משהו שנכנס לי ללב ולנשמה. אני עדיין ביפן ברוחי. חוויה שתלווה אותי לנצח. הייתי כבר בהרבה טיולים בעולם. אבל טיול כזה עוד לא היה לי. באמת בזכות ריקי ועדי וגם בזכותכן, הנשים היקרות שהכרתי. תודה לכולכן."

רעייה שיינין   

התחזקה בי התחושה שאני מאמינה בה כבר שנים רבות – שחברות של נשים היא מפגש יקר ומרפא.

פנינה ויטלי   

תודה על ההארה והאהבה הרבה שהענקת לנו. לראות את יפן דרכך זו היתה חוויה ברמות גבוהות אתי פרץ, יפן 2018

אתי פרץ   

למעלה משבועיים ריחפתי בעולם אחר, מופלא עם קבוצת בנות מקסימות. תודה לכולכן, לריקי ועדי המקסימות על ארגון, הדרכה ונתינה ללא גבולות.

עדנה שגיא