כולם יודעים שלצבעים יש משמעות – ורוד מסמל אהבה, צהוב שנאה, אדום תשוקה…
ובתרבות היפנית?
הצבע האדום מופיע בתרבות היפנית בהקשרים שונים ובתקופות שונות. בעבר הופק הצבע האדום ביפן מפרח החריע (מי שמע על הפרח הזה…?), אותו גידלו כבר בתקופת מצרים העתיקה לאותה מטרה ממש. גידולו נמשך גם בתקופת יוון העתיקה למטרה זו. ביפן השתמשו בצבע אדום לעיטורים על מבנים ומקדשים עתיקים. בתקופת היאן (מאות 8-12) השתמשו אנשי החצר הקיסרית בצבע האדום שהופק מפרח החריע לצביעת השפתיים והאדמת הלחיים. בתקופת אדו שימש אותו אדום להדפסי העץ המפורסמים. עד היום ניתן לראות את הצבע האדום-כתום שולט במקדשי השינטו ביפן. מעניין לגלות שצבע השני (צבע אדום) שימש גם ביהדות לטהרה וצביעת צמר לצורך אריגים יקרים כגון פרוכות, מסכים ובגדי כהונה בבית המקדש.
כלומר, הצבע האדום שימש לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות כצבע שמסמל קדושה. אך ביפן הצבע האדום לא נבחר סתם כצבע של קדושה; כידוע, יפן היא "ארץ השמש העולה". בתרבויות רבות השמש היא צהובה, אבל בתרבות היפנית יציירו בדרך כלל שמש באדום. ורק כדי לסבר את האוזן נזכיר שאלת השמש היא האלה החשובה ביותר בפנתיאון האלים ביפן, אותה שמש שמופיעה על הדגל היפני – שמש אדומה על רקע לבן (שמסמל טהרה).
השילוב של אדום ולבן מסמל ביפן חגיגה ושפע, שכן השינטו היא דת של שמחה, חגיגות ופסטיבלים. גם בקבלת פנים בחתונות יהיו תלויים עיטורים באדום ולבן, ומתנות לחתונה ייעטפו באותם צבעים. אפילו מעטפות לחתונה יקושטו בצבע זה (ביפן המעטפות נושאות קישוטים בצבעים שונים. כל צבע מתאים לאירוע אחר).
ואם זה עוד לא מספיק, אז גם באוכל ניתן לראות את השילוב של השמש האדומה עם הלבן הטהור בקערת אורז שעליה מונח אומה-בושי (umeboshi), שזיף מוחמץ יפני.
כך נוכל למצוא את האדום נוכח ומשמעותי באספקטים רבים של התרבות היפנית.
ואנקדוטה לסיום – המילה 'תינוק' ביפנית היא aka-chan, בתרגום חופשי – "ברנש קטן אדום". האם הוא נקרא כך כי תינוק הוא תמים וטהור, או כי הוא הוא הופך אדום כשהוא בוכה…? מה דעתכם?
