Looking for Something?

חמישה טיפים לנוסעים ליפן. וגם לאלה שלא…

מחברת

תקופת החגים זו תקופה בה כל עם ישראל נוסע לאן שהוא.

מאחר וזוהי גם תקופת הסתיו, עונה יפהפיה ומומלצת לנסוע ליפן, החלטתי לאסוף עבורכם 5 טיפים ממש חשובים שכדאי לדעת לפני שנוסעים ליפן. בכל יום בשבוע הקרוב אפרסם עבורכם טיפ אחד (ספרו לי איזה טיפ אהבתם ביותר):

  1. שפה – קשה לתקשר ביפן. מעטים הם אלה שדוברים אנגלית, במיוחד ככל שמתרחקים מטוקיו. אתם יכולים להצטייד מראש במפות ומידע בעברית או באנגלית לפני שאתם נוסעים או להכנס בכל תחנת רכבת ל tourist information ולקבל מהם שפע של מידע בשפה האנגלית. וזה מוביל לעיתים לסיטואציות מוזרות; היפנים אמנם מנומסים להפלא ומסבירי פנים, אבל אל תבהלו אם לא יכניסו אתכם למסעדה או שיתעלמו מכם כשתנסו לקבל עזרה בהגעה ובהכוונה למקום כלשהו. יפני יכול לעשות משהו רק אם הוא יודע לעשות אותו על הצד הטוב ביותר. אם הוא לא יכול להסביר לכם באנגלית רהוטה, הוא מעדיף לא להסביר כלל… או אם תרצו להכנס למסעדה שבה אף אחד מהעובדים אינו מדבר אנגלית, יעדיפו לא להכניס אתכם כלל…זה מונע מהם, היפנים, לעמוד במצב מביך. וזה הרבה יותר גרוע מאשר לסרב לכם או להתעלם מכם. אז אל תקחו את זה אישית אם אתם נתקלים בתופעה…
  2. ביגוד והנעלה – ביפן מורידים נעליים במקדשים, באתרים חשובים, בכניסה לבית, לפונדק מסורתי, ולעיתים אפילו למסעדה. יש סיכוי שתאלצו להשיל ולנעול את נעליכם לפחות מספר פעמים ביום ולכן חשוב ש:

א.      תצטיידו בנעליים שאפשר להסירן ולנעול אותן בקלות (למשל, נעלי ספורט ללא שרוכים או מגף עם ריצ'רץ בצד וכו').

ב.      אני ממליצה לכם להגיע ליפן עם גרביים שלמים, ללא חורים ואפילו יפים. זה יהיה אחד מפריטי הלבוש שלכם שיקבל הכי הרבה תשומת לב בטיול. ביפן יש מגוון עצום של גרביים מכל הסוגים ומכל המינים, ודי זולים. כשאני נוסעת ליפן אני תמיד מביאה לבעלי סטוק של גרביים צבעוניים ומיוחדים, שעולים כלום והם איכותיים ברמה יפנית.

כך שבמקום להצטייד בארץ, לשלם יותר וגם לסחוב, אתם יכולים לקנות לעצמכם סטוק מיד עם הנחיתה ואפילו עוד כמה זוגות לחברים (זו מתנה נהדרת שלא שוקלת הרבה, זולה, שימושית ויפה)…

ג.       לא צריך לקחת נעלי אצבע. בכל מקום שתורידו את נעליכם, תקבלו נעליים חלופיות…

מבחינת ביגוד, ממליצה בחום על שיטת הבצל…(אם אתם לא יודעים מה זה, כתבו לי ואספר לכם)

  1.  אונסן  – אחת ההנאות הגדולות שיש ליפן להציע היא אינספור מעיינות חמים לאורכה ולרוחבה של המדינה. דמיינו לעצמכם חורף, הרים מושלגים מסביבכם ואתם טובלים (עירומים, בנים ובנות לחוד) בבריכה עצומה וטבעית של מים חמים ונעימים עד מאוד.

יפן יושבת על מפגש של שני לוחות טקטוניים ולכן משופעת ברעידות אדמה. בפן היותר חיובי נוצריםבה אלפי מעיינות חמים שכאלה עם מים טבעיים משופעים במינרלים ובאיכויות ריפוי. היפנים מתים על טבילה באונסן, ועושים זאת בכל הזדמנות אפשרית (שלא לדבר על טבילה יום-יומית באמבטיה הביתית).

לכן, אם אתם רוצים להרגיש את יפן האמיתית לכו אל מאחורי המחיצות; אל המקום בו הבגדים מושלים וכולם עומדים שווים. בחברה הירארכית כמו יפן, זה לא מובן מאליו. הטבילה באונסן היא חלק כמעט בלתי נפרד במסיבות סוף שנה של חברות ביפן. מפגש שכזה מאפשר לכל עובדי החברה בדרגים השונים – "עליונים ותחתונים", לעמוד שווים לרגע. פה נופלות כל המחיצות. מקסים, לא?

עכשיו מגיעה הבעיה שלנו, הישראלים.

הרבה פעמים שואלים אותי – "עירומים? לגמרי? עם אנשים שאנחנו לא מכירים? ועוד יותר גרוע – עם אנשים שאנחנו מכירים?"

התשובה היא: כן!!! לכו ואל תפספסו את החוויה המדהימה הזו. תתאפסו על עצמכם, תעשו שלום עם הגוף שלכם לפני שאתם נוסעים ליפן, "תסדרו את השיער", תלבשו תחתונים יפים (כדי שיראו אותם כשתתפשטו ותתלבשו), וגם אתם יכולים להשתמש במגבת קטנה (בד"כ מקבלים או שוכרים בכניסה לאונסן) לכסות את המבושים, אם ממש קשה לכם… זו חוויה מדהימה ומיוחדת שפועלת על כל החושים, ונותנת מרגוע לגוף ולנפש (ואתם לא צריכים לעשות כלום, רק להעז). חצי שעה-שעה של טבילה באונסן שכזה ואתם יוצאים כאילו נולדתם מחדש…

  1. סעו ברכבות – אם אתם מטיילים עצמאית ביפן הדרך הטובה ביותר שלכם להתנייע היא ברכבות. זו גם הדרך הטובה ביותר לראות את חיי היום יום היפנים. לדעתי, נסיעה ברכבת בכל מדינה משקפת הרבה מאוד פנים, שכתייר לא תמיד יש לנו הזדמנות לראות (תדמיינו למשל את הודו בלי נסיעה ברכבת. למרות הקושי וחוסר הנוחות, זה כמעט כאילו לא היית בהודו אם לא חווית את חווית הרכבת).                                                                                            מה אוכלים היפנים ברכבת, למשל? הם קונים בנטו – קופסת אוכל יפנית  – ובירה או תה ירוק ועושים פיקניק ברכבת. כדאי לכם גם.

אפילו רק להיות בתחנת הרכבת זה מענין. שינג'וקו, למשל, זו אחת מתחנות הרכבת היותר עמוסות בטוקיו. בכל יום עוברים בה כ- 2 מיליון (!!) איש. אם תגיעו לשם בשעות העומס, מובטחת לכם חוויה תרבותית מדהימה.

אז הצעתי לכם היא לרכוש כרטיס רכבות חופשי לשבוע, שבועיים או חודש (תלוי לכמה זמן אתם נוסעים).  כרטיס שכזה ניתן לרכוש רק מחוץ ליפן, ואפשר לעשות זאת בקלות דרך האינטרנט, והכרטיס יגיע עד אליכם הביתה. הכרטיס הזה כולל גם נסיעות באופן חופשי בשינקנסן (רכבת הקליע)  היפנית המפורסמת, שמהירותה מגיעה קרוב ל-300 קמ"ש.                               ממש (אבל ממש) לא דומה לנסיעה ברכבת בהודו…

  1. "ביפן התנהג כיפני" – ככלל יפנים הם צייתנים ומכבדי חוק. אנחנו כישראלים אוהבים שהחוק מכבד אותנו. לפעמים נראה לי שאנחנו חושבים שחוקים בכלל לא הומצאו בשבילנו, או שהם הומצאו במיוחד בשבילנו כדי שנוכל לעבור עליהם. עם מרדן…

אצל היפנים יש קודים התנהגותיים ברורים, ואחד החשובים שבהם הוא לכבד את הזולת. יותר מזה, ביפן האחר חשוב יותר ממך. ולכן, ביפן תמיד יעמדו בתור כמו שצריך, לא ידברו בטלפון באוטובוס או ברכבת, לא יזרקו חלילה זבל משום צורה ברחוב ואלה רק דוגמאות קטנות. ההתחשבות באחר נוכחת בכל רובד של החיים ביפן.

לפעמים זה יותר מדי. עד כדי ביטול עצמי.

אבל למזלכם, אתם אינכם יפנים. וכזרים (גייג'ין ביפנית) אינכם מצופים לעמוד במשמעת היפנית החמורה, ואם פספסתם יסלחו לכם בקלות…

ובכל זאת, איפה שאתם יכולים שימו לב למרחב של האחר וכבדו אותו. אם מבקשים לא לצלם במוזיאון מסוים או בחנות כל בו, אל תצלמו בהסתר. כבדו את החוקים, את האנשים ואת המדינה הזו שמארחת אתכם באהבה, ומנהגיה שונים משלנו.

 

בכל מקרה, לא משנה לאן תסעו ביפן – אם זה לערים הגדולות או לכפרים הקטנים, בטוחני שתמצאו מדינה מקסימה, אסתטית להפליא ונקיה, עם אנשים חביבים להפליא, מסבירי פנים ומנומסים.

וכשתסעו, אשמח לשמוע איך היה ואם הטיפים שלי עזרו לכם.

וגם לאלה שלא נוסעים עדיין, ספרו לי איזה טיפ אהבתם במיוחד או לפחות עשו לי 'לייק', אם לא קשה לכם.  https://www.facebook.com/pages/%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%99/232181320291312

ありがとうございます( arigato gozaimasu –  תודה רבה)

סיפורה של גיישה

מחברת

מעולם לא פגשתי גיישה.
כלומר, לא במובן האינטימי של המילה…

פגשתי גיישות בסיפורים של הגברים היפנים, מעל דפי הספרים שסיפרו על תרבותה של יפן, פגשתי אותן בסרטים, ובספר הידוע "סיפורה של גיישה". הצלחתי להציץ עליהן בגניבה כשהסתובבתי לפני 20 שנה ברחובותיה של קיוטו ברובע גיון, אך רק להרף עין. מעט מאוד ידעתי על גיישות כשחייתי ביפן. מעולם לא ידעתי שלמעשה הן היו ילדות קטנות שנמכרו לסוג של עבדות בתקופה בה ביפן לא היה לאנשים מה לאכול.
במסעי האחרון ליפן, שבדקותיו האחרונות אני רושמת שורות אלו, פגשתי סוף סוף גיישה אמיתית.
התכנסנו כולנו, חבורה של 20 נשים ישראליות ויפנית אחת במסעדה בקיוטו לפגוש את קייקו, ולשמוע על חייהן של הגיישות בכלל ועל חייה בפרט. ממקור ראשון. זה היה מרתק!
בעיני רבים, ביפן ומחוצה לה, מסמלת הגיישה עד היום את התרבות היפנית, למרות שמדובר בעולם הולך ונעלם. אם לפני 100 שנה היו בקיוטו 20,000 גיישות, היום נותרו כאלף בלבד.
תחילתו של עולם זה, הנקרא בעבר אוקיו-אה, העולם הצף (על שום היותו עולם שמעניק אושר רגעי וחולף, אשליות צפות), טמון בחברה היפנית שהחלה להתפתח החל בשנת 1600 לערך. התעשרותם של הסוחרים ביפן באותה תקופה ועיור הולך וגובר הביאו לביקוש רב לבידור בקרב הגברים היפנים.

האיכרים של אותה תקופה, לעומת זאת, סבלו חרפת רעב, ומתוך קשיי היום יום נאלצו למכור את בנותיהם לעולם זה, אם מפני שלא יכלו לטפל בהם או מפני שהעדיפו "להקריב" את חייה של ילדה אחת כדי שלשאר שבעת או שמונת הילדים הנותרים יהיה מה לאכול. ואולי חשבו שבכך הם מעניקים לבנותיהן אפשרות לחיים טובים יותר. כך או אחרת הילדה-גיישה עברה לגור באוקייה (כך נקראו בתי הגיישות) ופעמים רבות לא ראתה את הוריה יותר לעולם. באוקייה השתלמה אותה ילדה-משרתת במשך שנים רבות באמנויות יפניות מסורתיות כגון ריקוד, שירה נגינה ועוד. בנוסף היא למדה לבדר את לקוחותיה במשחקים ובשיחה קלילה, מתובלת ברמזים ארוטיים. למעשה היא הפכה להיות משועבדת לביתה החדש ובעלת חוב שלא ניתן להחזיר. אפילו המעבר ממאיקו (גיישה מתלמדת) לגיישה מן המניין היה כרוך במכירת בתוליה (על ידי האוקייה) לכל המרבה במחיר.

בלי דרכון…בלי לארוז…בלי כרטיס טיסה ומלון…. יפן זה כאן.

מחברת

טיולים יפניים בארץ

טיולים לקבוצות:

בטיולים היפניים של "יפניצ'י" נצא למסע ליפן (דמיוני, אבל אמיתי לגמרי) ברחבי הארץ.

בארצנו הקטנטונת ישנם מקומות רבים דרכם ניתן לחוות את התרבות היפנית. ישראלים
שנשואים ליפנים, יפנים שהתאהבו בארץ ונשארו, וגם כאלה שמשוגעים לדבר…טקס תה, בוטו,ייצור נייר, קליגרפיה- את כל זאת ועוד ניתן לחוות בטיולים של יפניצ'י.
יום הטיול המיוחד הזה מלווה בהרצאות קצרות על יפן ותרבותה, בקישורים ליפן ובהסברים רלוונטיים לחוויות שנחווה.

נבקר באתרים יפניים ובסדנאות חווייתיות, נאכל אוכל יפני משובח

ונשמע סיפורים שייקחו אתכם רחוק רחוק, לארץ קסומה ולתרבות שונה להדהים:

ארץ של סמוראים ואצילים, אסתטיקה רגישה ונאמנות עד מוות, טקסי תה ומועדוני לילה, אלים עתיקים ואוטוסטראדות מודרניות.

למשך יום אחד או יומיים
תוכלו להרגיש בעולם אחר, במרחק נגיעה מכאן.

אתם באים?

לפירוט על ימי הטיול המיוחדים שלנו לחצו ממש כאן

טיול תרבות- רב אזורי

מחברת

 

הופעת בוקר של בוטו (Butoh), ריקוד יפני מודרני מיוחד במינו

בנטו- בראנץ יפני. מגש סושי איכותי מעשי ידיה של צ'יזורו

מסלול הליכה קל- רמת הנדיב.

ביקור במשתלה יפנית "בונסאי שופ" בתל יצחק

ארוחת ערב במסעדת "יקיניקו טנקה" (Yakiniku Tenka) בהרצליה

יפן באזור העמקים

מחברת

מפגש פתיחה  ופיקניק בכרמל

מוזיאון וילפריד לאמנות אסיה, קיבוץ הזורע

מסלול הליכה בגלבוע- הר ברקן- גן יפני חפציבה

ביקור בגן היפני בחפציבה +ארוחת צהריים פיקניק סושי של צ'יזורו מכליל

טבילה במעיינות חמים בסחנה על-פי מיטב המסורת היפנית.

 

ליצירת קשר ופרטים:


טיולים הרצאות, סיוע בתכנון טיול ליפן ועוד...

עדי שמן はじめまして

נעים מאד- עדי שמן, מורת דרך ויפנולוגית, בעלת תואר שני בלימודי יפן, סטודנטית נצחית. לפני יותר מ 20 שנה, שבוע אחרי שהשתחררתי מהצבא, מצאתי את עצמי ביפן בלי לדעת מילה אחת ביפנית. באתי לשלושה חודשים. נשארתי 4 שנים. דוברת יפנית שוטפת, חולמת ביפנית ועל יפן, ואוהבת לשתף אחרים בחלומות הללו.
חיה במצפה הילה, מרצה על יפן ומובילה טיולים בסימן יפן ברחבי הארץ.
טיול מאורגן ליפן שהוא חוויה.

מה אומרות עלינו

התחזקה בי התחושה שאני מאמינה בה כבר שנים רבות – שחברות של נשים היא מפגש יקר ומרפא.

פנינה ויטלי   

למעלה משבועיים ריחפתי בעולם אחר, מופלא עם קבוצת בנות מקסימות. תודה לכולכן, לריקי ועדי המקסימות על ארגון, הדרכה ונתינה ללא גבולות.

עדנה שגיא   

, היסודיות במידע, המדוקדקת בביצוע, המפתיעה ביופיה והמעמיקה שניתנה ברוב אהבה.. (טליה חרמון, קבוצת מסע נשי ליפן, אביב 2018)

טליה חרמון   

תודה על ההארה והאהבה הרבה שהענקת לנו. לראות את יפן דרכך זו היתה חוויה ברמות גבוהות אתי פרץ, יפן 2018

אתי פרץ   

...גם אני, שלא כל כך מתחברת לרוחניות, חוויתי משהו שנכנס לי ללב ולנשמה. אני עדיין ביפן ברוחי. חוויה שתלווה אותי לנצח. הייתי כבר בהרבה טיולים בעולם. אבל טיול כזה עוד לא היה לי. באמת בזכות ריקי ועדי וגם בזכותכן, הנשים היקרות שהכרתי. תודה לכולכן."

רעייה שיינין   

תודה רבה על הטיול המוצלח והמעמיק. נשארתי עם טעם של עוד..." (רבקה גינזברג, יפן 2018)

רבקה גינזברג